מחלת הפרקינסון היא הפרעה נוירולוגית חמורה, הגורמת לתנועות שרירים לא רצוניות או בלתי נשלטות, כגון רעד, נוקשות, שיווי משקל לקוי או חוסר קואורדינציה. תסמיני המחלה בדרך כלל מתפתחים בהדרגה ומחמירים עם חלוף הזמן. ככל שהמחלה מתקדמת, המטופל עשוי להתקשות יותר ויותר בהליכה, בדיבור ובתפקודים יום יומיים אחרים. תסמינים מוכרים פחות של מחלת הפרקינסון כוללים מצמוץ תכוף פחות מהרגיל, הליכה שפופה והבעת פנים קפואה. הסיכוי ללקות בפרקינסון עולה עם ההתבגרות, אך המחלה עשויה לתקוף גם אנשים צעירים מאוד.
תו נכה לחולי פרקינסון
חולי פרקינסון עשויים להתקשות מאוד בהתניידות ממקום למקום, בפרט כאשר המחלה פוגעת ביכולת ההליכה שלכם. משום כך, לעיתים קרובות הם עשויים להיות זכאים לקבלת תו נכה. הדבר תלוי בעיקר באופי וחומרת המחלה. הזכאות לתו נכה מוענקת לאנשים שמתקשים בהתניידות, אפילו אם הם לא משתמשים בכסאות גלגלים או באמצעים דומים.
איך מקבלים תו נכה?
קביעת הזכאות לתו נכה היא עניין מורכב מאוד, אך באופן כללי הוא מוענק באחד משלושה מקרים:
- אדם שנזקק לרכב כיוון שהוא סובל מנכות כלשהי מרגליו
- אדם בעל דרגת נכות של 60% לפחות, שהתניידות בלי רכב עשויה לפגוע בבריאותו
- אדם שמתנייד באמצעות כסא גלגלים.
אם כן, כדי לקבל תו נכה, על מבקש הבקשה להוכיח שהוא עונה על אחד הקריטריונים האלו לפחות. למרות שרוב הזכויות המוענקות לנכים נקבעות בביטוח הלאומי, הזכאות לתו נכה היא באחריותו של משרד התחבורה. עם זאת, כדאי מאוד לעבור קודם ועדה רפואית בביטוח הלאומי, שתקבע את אחוזי הנכות המגיעים למבקש הבקשה. הדבר יכול לסייע מאוד בקבלת זכאות לתו נכה, בעיקר אם אחוזי הנכות הוגדרו כ-60% או יותר.
את הבקשה לקבלת תו נכה יש להגיש לאגף המתאים במשרד התחבורה, שם היא תשקל על ידי ועדה מיוחדת. מבקש הבקשה ומשפחתו אינם מוזמנים לשטוח את טיעוניהם בפני חברי הוועדה, כך שחשוב מאוד לצרף לבקשה כל טופס או מסמך שעשוי לסייע: אבחונים, חוות דעת רפואיות, מרשמים לתרופות, וכמובן – פרוטוקול הועדה של הביטוח הלאומי. הוועדה תעיין בכל המסמכים ותקבע אם מבקש הבקשה אכן זקוק להקלות שמעניק תו הנכה כדי להקל על התניידותו.