מחלת הדמנציה מזוהה יותר עם בני הגיל השלישי, אך יש גם צעירים יותר שסובלים ממנה. מדובר במחלה המאופיינת בירידה משמעותית ביכולות הקוגנטיביות. המחלה פוגעת בזיכרון, ביכולת ההתמצאות ואפילו בזיהוי מכרים. הדבר משפיע באופן ישיר על מצבו הנפשי של החולה שחש בלבול, חשדנות יתר ועצבנות. מחלת הדמנציה גורמת למוגבלות. החולה הופך לתלותי ונזקק לסיוע של בני משפחה או מטפלים.
שלבי המחלה
כאשר המחלה מגיעה בגרסתה הקלה קשה לאבחן שמדובר בדמנציה. האדם יחוש מבולבל ישכח מילים או חפצים ומצב רוחות יהיה תנודתי. יהיו רבים שישיכו את זה לזקנה או מצב רוח משתנה. אך זו בהחלט יכולה להיות דמנציה בשלביה הראשונים. חשוב ללכת לאבחון כבר בשלב הזה כדי לדעת כיצד להתמודד עם התופעות וכיצד למנוע החמרה.
בשלב השני הסימפטומים כבר מחמירים והמחלה מאופיינת באבדן זיכרון לטווח קצר קושי בקבלת החלטות, הזיות ומצוקה כללית עם החרפת המצב יהיה ניתן לראות כי החולה מתחיל לאבד את הזיכרון שלו עד כדי שהוא אינו מזהה את קרוביו, אינו יכול לתפקד באופן עצמאי בכלל והופך לסיעודי. כל אחד משלבי המחלה יכול להימשך כמה שנים, יש חשיבות לכך שתהיה מודעות למצב כיוון שישנם גורמים המשפיעים על החמרת המחלה שניתן לצמצם. לדוגמא, עישון, תזונה, סוכרת ועוד.
זכויות של חולי דמנציה
כאשר החולה מאובחן בדמציה והופך לסיעודי, הוא מאבד את יכולתיו הבסיסיות. לפיכך הוא זכאי להקלות והטבות שיוכלו לסייע לו ולתת לו פיצוי על ההוצאות שנגרמו לו בגלל המצב. החולה יכול להיות זכאי לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, קצבת נכות, קצבץ שירותים מיוחדים, הסדרת מוסד סיעודי, תו חניה עבור מי שמסיע את החולה המקנה לו נגישות. הנחה באגרת רישוי ועוד.
כדי למצות את זכויותיו של החולה יש לעבור הליכים בירוקרטיים שונים. להמציא טפסים ואישורים רפואיים. לא תמיד החולה מסוגל לבצע פעולות אלו בעצמו ולעיתים לבני המשפחה אין את הידע המקצועי הנדרש. במצב זה מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בעל ידע שיכול לסייע בטיפול נכון בכל הנדרש למיזוי זכויות עבור חולה דמנציה.