קופות הגמל מהווים כיום סוג של אמצעי חיסכון פופולארי מאוד. זהו חיסכון שעשוי לטווח הרחוק והוא לרוב עומד על מינימום של 15 שנה והוא אינו גמיש.
כאשר מדובר בשכירים, הרי שהם אמורים להעביר את התגמולים בכל חודש לקופת הגמל. עם זאת ישנה גם אפשרות להפקיד באופן שוטף או באופן חד פעמי כספים לקופת הגמל.
התשואה של קופת הגמל היא לא מבוטחת ויש גם הטבות מס שונות שעשויות להוסיף לתשואה בכל שנה אחוזים גבוהים. המטרה של הממשלה בחוקים הללו היא למעשה עידוד ליצירת חסכונות לטווח הרחוק. משיכת הכספים מקופת הגמל טרם מועד עשוי לגרור תשלומי קנס אשר אלו באים לידי ביטוי בדמות תשלומי מס על הכספים שבקופת הגמל.
משיכת כספי פנסיה שלא כדין
בגלל שמטרת החוק היא עידוד חיסכון לטווח הרחוק, הרי שמשיכה של כספי הפנסיה טרם עת מהווה למעשה 'משיכה שלא כדין'. משיכה כזו מחויבת על כן בשיעור מס של 35%.
בכל זאת יש מקרים אשר בהם יהיה השכיר זכאי לפדות את קופת הגמל טרם מועד והוא יוכל לקבל החזרי מס בגין הטבות מס אישיות או נקודות זיכוי בגין הפסקת העבודה.
מהן העילות המוגדרות על פי חוק בגינן ניתן למשוך את הכספים טרם המועד?
- מיעוט הכנסות – אם העמית או בן זוגו השתכרו במהלך חודש מסוים פחות משכר מינימום, שזה אומר 4,300 ₪, הרי שהוא יוכל למשוך את סכום ההפרש בין ההכנסה שלו לבין תקרת המינימום.
- הוצאות רפואיות – במקרים אשר בהם יש לעמית הוצאות רפואיות שונות עבר עצמו או קרובי משפחתו והן גבוהות ממחצית ההכנסה השנתית הרי שאפשר יהיה למשוך מהקופה את הסכום השווה להוצאות הרפואיות.
- נכות – אם העמית או בן משפחה אחר נפגע או חלה, הרי שהוא יוכל למשוך את כספי התגמולים (ולא את כספי הפיצויים) מתוך קופת הגמל לקצבה או לתגמולים. המשיכה הזו תוכל להתבצע בכל זמן גם בעת קבלת קצבה מקופת הגמל.
יש מקרים בהם אפשר יהיה לקבל החזרי מס בגין משיכה שלא כדין.
