הורה סיעודי זו אחת ההתמודדויות הקשות ביותר עבור ילד, ולא משנה אם הילד הוא בן 20 או בן 60. לראות את האבא או האימא במצב בו הם לא יכולים להסתדר לבד, לראות אותם הולכים ונובלים לאט לאט והופכים ויותר ויותר תלותיים זה מאוד לא נעים בלשון המעטה.
מצב סיעודי יכול להגיע מסיבות שונות והוא לא חייב להיות רק זקנה. יש פגיעות פיזיות שעלולות להביא למצב סיעודי, יש מחלות נוירולוגיות שונות כמו פרקינסון, אלצהיימר, דמנציה ואחרות או מחלות קרדיאליות, נשימתיות ואחרות שמביאות למצב סיעודי וצריך להתמודד איתו. אחת מההתמודדויות המורכבות ביותר היא ההתמודדות עם התניידות ממקום למקום.
התניידות עם חולה סיעודי
ההתניידות עם חולה סיעודי ובמקרה שלנו עם הורה סיעודי היא לא פשוטה בכלל. בדרך כלל החולה יהיה מישהו שצריך ללכת עם הליכון או שהוא לא יכול ללכת בכלל וצריך לנייד אותו באמצעות כיסא גלגלים, ובשביל להגיע איתו למקומות שונים יהיה צורך לחנות כמה שיותר קרוב.
איך חונים כמה שיותר קרוב? במקומות מסוימים בעיר יש מצוקת חנייה רצינית. האופציה היחידה לחנות תהיה בחנית נכים. בשביל לחנות בחנייה שמסומנת לנכים צריך תו נכה (או בשמו השני: תג נכה) ובשביל זה צריך לפנות למשרד התחבורה או למשרד הרישוי. בלי תו כזה חנייה במקום שמוסדר לנכים תגרור קנס גבוה וחשוב להוציא את התו ולקבל אותו.
ההטבות במסגרת התו
תו נכה נותן הטבות שונות למוגבלים. הוא מאפשר כפי שציינו לחנות בחניות נכים, מאפשר לחנות בכחול לבן במקומות בהם הרשות הסדירה את זה (וחשוב לבדוק את זה!) ומאפשר לחנות בחניונים שונים בהנחה משמעותית.
יש היום מודעות גוברת והולכת לנכים ולקשיים איתם מתמודדים הם ובני משפחתם. יש היום יותר ויותר פתרונות לנכים ומה שצריך זה כמובן להוכיח את הנכות. את זה עושים עם פניה למשרד התחבורה ועם מילוי כל הטפסים הרלוונטיים, עם הצגת ניירת רפואית שמוכיחה את המצב הרפואי ועם הצגה של רישיונות הרכב. לאחר שמתקבל התו לכל אורך התוקף שלו אפשר לעשות בו שימוש.
