מחלת פרקינסון היא מחלה נוירולוגית כרונית, המתבטאת בהתנוונות של תאי עצב במוח. תאי העצב הללו אחראים על ייצור דופמין, חומר כימי המסדיר את תנועת הגוף, הרגשות והחשיבה. כאשר מספר תאי העצב הללו יורד, נוצרים תסמינים שונים, כגון רעד, איטיות בתנועה, קשיים בהליכה וביציבה, קשיים בשרירים, דיבור מונוטוני, קושי באיזון ועוד.
המחלה נקראת על שם הרופא הבריטי ג'ון פרקינסון, שתיאר אותה לראשונה בשנת 1817. היא שכיחה יותר בקרב אנשים מעל גיל 60, אך יכולה להופיע גם בגילאים צעירים יותר.
הגורמים למחלת פרקינסון אינם ידועים בוודאות, אך חוקרים מאמינים שמדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. גורמי סיכון אפשריים למחלת פרקינסון כוללים:
- גיל
- היסטוריה משפחתית של המחלה
- חשיפה לחומרים מסוימים, כגון חומרי הדברה, עופרת ועוד
- פציעות ראש
- לחץ נפשי
סימני המחלה
התסמינים של מחלת פרקינסון מתחילים בדרך כלל בצורה מתונה, אך הם מחמירים עם הזמן. חלק מהתסמינים הנפוצים ביותר כוללים:
- רעד, במיוחד בידיים
- איטיות בתנועה
- קשיים בהליכה וביציבה
- קשיים בשרירים
- דיבור מונוטוני
- קושי באיזון
- בעיות בשינה
- דיכאון
- חרדה
- קשיים בזיכרון
- קשיים בחשיבה
טיפול והתמודדות
מחלת פרקינסון היא מחלה חשוכת מרפא, אך ישנן תרופות וטיפולים שיכולים לעזור להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים של החולים. הטיפול כולל בדרך כלל שילוב של תרופות, טיפול רגשי וטיפול פיזי. ישנן מספר תרופות שיכולות לעזור להקל על התסמינים של מחלת פרקינסון. התרופות האלו פועלות על ידי הגברת רמות הדופמין במוח. עם זאת, התרופות האלו יכולות גם לגרום לתופעות לוואי, כגון בחילות, הקאות, סחרחורת, עייפות ועוד.
טיפול רגשי יכול לעזור לחולים להתמודד עם השינויים הפיזיים והרגשיים שמביאה עימה מחלת פרקינסון. הטיפול הרגשי יכול לכלול טיפול פסיכולוגי, טיפול בקבוצה או טיפול משפחתי. טיפול פיזי יכול לעזור לחולים לשמור על טווח תנועה, כוח שרירים וחיזוק הגוף. הטיפול הפיזיותרפי יכול לכלול תרגילים, תרפיה במים או טיפול בעזרת מכשירי עזר.
שימוש בתג נכה
מצבו הפיזי של חולה פרקינסון מתדרדר עם הזמן וכל דבר שיכול להקל על מצבם מבורך. חשוב בין השאר לבקש תג חנייה לנכה כדי שאפשר יהיה לחנות בקרבת היעד אליו רוצים להגיע. צריך להגיש את הניירת הרפואית הרלוונטית, למלא טפסים ולעמוד בקריטריונים ואין ספק שתג כזה יקל מאוד את החיים.
