תג נכות הוא אישור שמטרתו להקל על הניידות של אדם שהוכר על ידי מוסדות המדינה האחראים, כאדם נכה, שנכותו נותנת לו את הזכות להחנות במקומות מיועדים לחניית רכבי נכים, או באזורי חניה אזורים לציבור, כל עוד רכבו של הנכה לא מפריע לתנועה של המכוניות או הולכי הרגל. תג הנכות הוא כלי חשוב בחיי נכה, ובחיי בני משפחתו שמטפלים ועוזרים לו ביום-יום, והוא מאפשר להם להגיע למקומות שהנכה צריך להגיע אליהם בקלות יותר. למרבה הצער תג הנכות אינו מתקבל באופן אוטומטי, והוא כרוך בהליך אדמיניסטרטיבי לא קצר, שבו הנכה צריך להוכיח את המצב הבריאותי, ואת שיעור הנכות שהוא סובל ממנה, על מנת להיות זכאי לתג. תג הנכות מותר לשימוש כאשר הנכה נמצא ברכב, גם אם הוא אינו הנכה, וגם כאשר הרכב אינו נמצא על שמו, מספיק שהרכב הזה יהיה הרכב שמשמש את הנכה באופן קבוע לנסיעותיו.
המשרדים האחראים על הנפקת תג נכות
ישנן שתי דרכים כדי להוציא תג נכות, דרך שני משרדים שונים:
דרך המוסד לביטוח לאומי: על הנכה להוציא אישור של שיעורי נכות בגובהה 60% לפחות על ידי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.
דרך משרד הרישוי: המשרד ממנה וועדה שדנה בבקשות לתג נכות, לפי קריטריונים שהיא לא מפרסמת לידיעת הציבור. הבקשה צריכה לכלול מספר של מסמכים רפואיים על מצבו הבריאותי של הנכה והיא לא מקבלת את האדם באופן פיזי, כך שהמסמכים והדוחות הרפואיים צריכים להיות מפורטים.
תנאים לקבלת תג נכות
כדי שאדם יהיה רשאי לבקש תג נכות, בין אם הוא מבוגר או קטין, הוא צריך להיות מוכר על ידי רופא בעל הסמכה, במצב מהמצבים האלה:
- נכה בעל נכות יותר מ 60%, ושתנועה מאיימת על בריאותו, ועלולה לדרדר אותה.
- אדם בעל רגליים נכות שצריך להיעזר בכיסא גלגלים.
- אדם שמרותק לבית שלו.
הנכות יכולה להיגרם כתוצאה ממחלה או פגיעה פיזית, עיוורון, או מחלות נפשיות, אוטיזם, וכדומה.
